#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שבועת השומרים שתיקן רב הונא שישבע השומר שהפקדון אינו ברשותו.     1] מתי משביעים אותו?     2]כשקיבלו הבעלים מהשומר את התשלום על הפקדון, האם יכולים אח""כ להשביע אותו?   3] באיזה 2 אופנים לא משביעים אותו?"	"1שבועת השומרים שתיקן רב הונא שישבע השומר שהפקדון אינו ברשותו.     1] מתי משביעים אותו?     2]כשקיבלו הבעלים מהשומר את התשלום על הפקדון, האם יכולים אח""כ להשביע אותו?   3] באיזה 2 אופנים לא משביעים אותו?<br>] שומר שטוען שנאבד או נגנב הפקדון וכיוצ""ב ואשלם את הפקדון, משביעים אותו  שהפקדון לא ברשותו, כי חוששים שנתן בו עיניו - ו""לא תחמוד"" לאינשי בלא דמי משמע להו.                                            2]משביעים. [ודלא כב""ח]               <br>3] א. כשמצוי לקנות בשוק את הפקדון וגם שוה לקנותו, לא משביעים אותו - כי אם הוא שקרן והפקדון נמצא ברשותו, במקום לשקר היה הולך וקונהו בשוק - ורק בפקדון שלא מצוי לקנות בשוק או שלא שוה לקנות אותו חששו שנתן בו עיניו.                                  <br>ב. כשהשומר לא אמר שישלם את הפקדון, לא חשדו בו שהפקדון ברשותו - כי סתם שומרים בחזקת כשרות, ורק כשמציע שישלם, חושדים בו שנתן בו עיניו.[קצוה""ח ונתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצה/סעיף ב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר חינם על בעל חי שטוען שהפקדון מת או נגנב או נאבד ורוצה להיפטר, האם צריך לישבע? ואם כן - על מה נשבע?	"כשנגנב או נאבד נשבע על 4 דברים:1]ששמר כדרך השומרים - ולא פשע בפשיעה שתביא גניבה או אבידה. 2]שלא שלח יד בפקדון. 3]שאירע המאורע שמספר - מת או נגנב או נאבד. 4]שאינו ברשותו - ולא חזר ולקחו מהגנב והניחו ברשותו. [אך בשיטמ""ק כתב, שלאחר שנשבע שנגנב, ממילא מובן שאינו ברשותו וא""צ לישבע ע""ז]               במת, נשבע רק על 3 השבועות הראשונות - כי אחרי שנשבע שמת, א""צ לישבע שאינו ברשותו. [ט""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצה/סעיף ב	"לדעת הט""ז יש חילוק בין כשטוען מת לכשטוען נגנב"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר חינם ששמר כראוי ונגנב או נאבד לו הפקדון ושילם השומר ובאו עדים ששמר השומר כראוי או שפשע השומר ומחמת פשיעתו נגנב, ואח""כ נמצא הגנב, למי משלם כפל?"	"כששמר השומר כראוי, לכו""ע משלם לבעלים את הכפל - כי הבעלים מקנים את הכפל כשהשומר משלם מכח חיובי שומרים אבל לא כשהשומר היה פטור לשלם ושילם ללא חיוב שומרים.     כשפשע, נחלקו הראשונים, דעת הרשב""א שמשלם לשומר, שיטת הרמב""ם וכך פוסק הש""ך שמשלם לבעלים -כי השומר אשם בגניבה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נגנב הפקדון והשומר היה פטור לשלם משום שקיבל את השמירה בבעליו עמו או שכבר נמצא הגנב, ואעפ""כ שילם השומר [כי הגנב היה עני ולא היה לו לשלם] ועכשיו בא הגנב לשלם את הכפל, למי ישלם את הכפל?"	משלם את הכפל לבעלים, כיון שהשומר היה פטור לשלם, הבעלים לא מקנים כפל כשהשומר משלם מנדיבות ליבו אלא כשמשלם מכח חיובי שומרים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לשמור על בהמה ונגנבה ושילם השומר ואח""כ נמצא הגנב, למי תלך הבהמה עצמה?"	"מחלוקת ראשונים, שיטת התוספות, לשומר, ולשיטת הרמב""ם לבעלים.                                                                                     נחלקו הפוסקים בדעת הרמב""ם, הקצוה""ח והנתה""מ לומדים שרק הבעלים מקבלים ויחזירו לשומר את הקרן ששילם, והש""ך סובר שגם הרמב""ם מודה לתוס' שאם ירצה השומר את הבהמה מקבלנה, והרמב""ם דיבר רק באופן שהשומר עדיין לא שילם אלא אמר הריני משלם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר חינם שבאו עדים שנגנב או נאבד הפקדון ושילם השומר את הפקדון והגביהו הבעלים קנין סודר שמקנים לשומר את הכפל ונמצא הגנב, למי משלם הגנב את הכפל?	"כיון שבאו עדים על הגניבה ואבידה, השומר היה פטור לשלם, אינו קונה ע""י התשלום עצמו, אבל יכול לקנות באבידה ע""י הקנין סודר את הכפל, ובגניבה לא קונה - כי כשהגנב שולט על הגניבה, חסר לבעלים כח שיוכלו להקנותו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות פקדון/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אחד מתוך הדברים הבאים ש""ח קיבל לשמור ונגנבו ולא רוצה לשלמם וטוען שנגנב לא מחמת פשיעתו: 1] על מה לכו""ע נשבע עליו ?    2]איזה 2 פקדונות [מתוך 4 הפקדונות הנ""ל] לכו""ע פטור לישבע עליו? ומה הטעם?    3]מי מתוך 4 הפקדונות הנ""ל נחלקו בו הראשונים האם נשבע עליו?    4]תבע ממנו את פקדונו שיש לו שווי של שתי-כסף ולא כפר בו אלא שטען שנאנס, האם חייב לישבע שבועת-השומרים?:    <br>סך 15 ש""ח / חצי רימון וחצי אגוז /כלי שהוא שוה פרוטה/כלי שהוא פחות מש""פ?"	"1.על כלי שהוא ש""פ , לכו""ע נשבעים.       2. אינו נשבע על פקדון של ה15 ש""ח - כי קיי""ל שאין נשבעים על תביעת-ממון של פחות משתי כסף.      וכן אינו נשבע על חצי רימון וחצי אגוז - כי הוא דבר שאיננו מסויים. [תוס' והו""ד ברעק""א בתחילת סימן רצ""ו]         3. נחלקו הראשונים א] והובאה המחלוקת בשו""ע האם נשבע אף על כסף בשיעור פרוטה, שלרמב""ם נשבע, ודעת השו""ע כמו ה""רבו החולקים"" שפטור עד שתהיה כפירה של שתי כסף. ב]הש""ך מביא מחלוקת ראשונים האם נשבעים על כלי שהוא פחות מש""פ.  4.כן - כי אע""פ שפטור משבועה על פקדון ששוה פחות משתי-כסף, א""צ שתהיה ""כפירה"" לשתי-כסף אלא העיקר שתהיה תביעת שווי של שתי-כסף.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נגנב הפקדון לש""ח ולא רצה לישבע ושילם או אמר הריני משלם ואח""כ נמצא הגנב וב""ד חייבו את הגנב בכפל, זוכה השומר בכפל אך לא את הגיזות והוולדות שגדלו  עד שב""ד חייבו את הגנב:                 1] מה הסברא לחלק ביניהם? האם השומר זוכה בהתייקרות? וא""כ, ממתי?       2] כשהתייקר הפקדון משעת קבלת-השמירה עד שב""ד העמידו את הגנב, מי זוכה בהתייקרות?        3] כשהתייקר הפקדון מזמן העמדה בב""ד עד הזמן ששילם הגנב, מי מרויח את אותה התייקרות?              4]באיזה 2 אופנים מתוך 3 אופנים השומר לא זוכה בכפל כשאמר הריני משלם עד שישלם?"	"1. הגמרא מבארת שהקנה לשומר רק את השבח שבא מעלמא - כמו כפל וקונהו למפרע מזמן ההפקדה - כי ע""מ כן הפקידו שאם ישלם, יקנה לו, אך לא את השבח שבא מגוף-הבהמה.              2. נחלקו הראשונים והפוסקים האם יוקר נחשב לשבח שבא מגוף-הפרה או לשבח שבא מעלמא, הש""ך והסמ""ע פוסקים שהוא שבח שבא מעלמא, הקצוה""ח והנתיה""מ פוסקים כשיטת הריטב""א שזה שבח שבא מגופו.          אך נחלקו הש""ך והסמ""ע  כששילם השומר [-כמו שעת-הגניבה - שהרי קיי""ל ששומר משלם כזמן הפשיעה] ואח""כ נמצא הגנב ממתי יקבל השומר את היוקר: לדעת הסמ""ע מזמן ההפקדה - שאמנם בזמן שנגנב היה צריך לשלם כמו שעת-הגניבה אך כשהוכר הגנב הוברר שקנהו השומר למפרע מזמן ההפקדה ולכן כל היוקר הולך לשומר וכשהתייקר בין זמן ההפקדה לזמן הגניבה צריכים הבעלים להחזיר לשומר את מה שהשומר שילם כמו ההתייקרות שהיה עד הגניבה, דעת הש""ך שחייב לשלם כמו שעת התביעה בב""ד,    וכמו""כ לדעת הקצוה""ח והנתיה""מ יוצא לדינא כדעת הש""ך שההתייקרות שייכת לבעלים, אך מטעם אחר: שלדעתם קיי""ל שיוקר הוא שבח שמגופו, וא""כ הבעלים לא מקנים לו את היוקר אלא מהזמן ששילם, וכששילם זוכה  רק בגלל שקנה את הפרה ע""י התשלום - וזה כמו התייקרות של הבהמה אחרי שישלם.                    3. לדעת הקצוה""ח והנתיה""מ הבעלים זוכים בהתייקרות - שהרי לשיטתם השומר זוכה בהתייקרות רק מחמת שקנה את הפקדון, וא""כ עליו לשלם כמו השווי שלו בזמן התשלומים, אך לדעת הש""ך השומר  זוכה בהתייקרות כיון שהעיקר ששילם כמו שעת התביעה בב""ד.                                   4.בשואל, כיון שכל הנאה שלו , לא מקנה לו עד שישלם.[גמ'] וכשאמר הריני משלם וחזר בו והטריח את הבעלים לתובעו לב""ד, יותר לא סומכים עליו הבעלים על אמירתו שישלם עד שבפועל ישלם.[תוס' וכך פוסק הש""ך] כשהתברר שפשע  ומן הדין היה  חייב לשלם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ב	בשאלה 2 צריך להתייחס ל2 נידונים: 1] האם יוקרא הוא שבח שמגופו או מעלמא. 2] אף אם נאמר שיוקר הוא שבח שמעלמא האם כשהשומר משלם את שווי הפקדון שהיה בזמן הגניבה ולא כמה שהוא שוה אחרי שהוא התייקר, האם הבעלים מקנים לו את הפקדון או שעד שהוא לא ישלם כמה שהוא שוה בזמן העמדה בדין, לא מקנים לו הבעלים? האם תשובתך מוסכמת ב2 הנידונים?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר חינם על בעל חי שטוען שהפקדון מת או נגנב או נאבד ורוצה להיפטר, האם צריך לישבע?     ואם כן - על מה נשבע?	"כשנגנב או נאבד נשבע על 4 דברים:1]ששמר כדרך השומרים - ולא פשע בפשיעה שתביא גניבה או אבידה. 2]שלא שלח יד בפקדון. 3]שאירע המאורע שמספר - מת או נגנב או נאבד. 4]שאינו ברשותו - ולא חזר ולקחו מהגנב והניחו ברשותו. [אך בשיטמ""ק כתב, שלאחר שנשבע שנגנב, ממילא מובן שאינו ברשותו וא""צ לישבע ע""ז]               במת, נשבע רק על 3 השבועות הראשונות - כי אחרי שנשבע שמת, א""צ לישבע שאינו ברשותו. [ט""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ב	"דעת הט""ז יש חילוק בין כשטוען מת לכשטוען נגנב"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נגנב הפקדון והשומר היה פטור לשלם משום שקיבל את השמירה בבעליו עמו או שכבר נמצא הגנב, ואעפ""כ שילם השומר [כי הגנב היה עני ולא היה לו לשלם] ועכשיו בא הגנב לשלם את הכפל, למי ישלם את הכפל?"	משלם את הכפל לבעלים, כיון שהשומר היה פטור לשלם, הבעלים לא מקנים כפל כשהשומר משלם מנדיבות ליבו אלא כשמשלם מכח חיובי שומרים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באו עדים שנגנב הפקדון מהשומר-חינם ושילם השומר את הפקדון והגביהו הבעלים קנין סודר שמקנים לשומר את הקרן והכפל ונמצא הגנב, למי משלם הגנב את הגניבה והכפל?            ומה הדין כשבאו עדים שנאבד הפקדון ושילם לבעלים והבעלים הקנה לו את הפקדון בקנין סודר כשימצא ואח""כ נמצא הפקדון, למי הולך הפקדון?"	"בגניבה - כיון שבאו עדים על הגניבה, השומר היה פטור לשלם ולכן ע""י התשלום עצמו אינו קונה, ואמנם יכול לקנות את הפקדון עצמו ע""י קנין סודר, אך מכיון שהגנב שולט על הגניבה חסר לבעלים כח שיוכלו להקנותו, ולכן אינו קונה.                  באבידה - מועיל הקנין וזכה בו השומר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על בהמה ונגנבה ושילם השומר ואח""כ נמצא הגנב, למי תלך הבהמה עצמה?"	"מחלוקת הראשונים, שיטת התוספות, לשומר, ולשיטת הרמב""ם לבעלים.                                                                                     נחלקו הפוסקים בדעת הרמב""ם, הקצוה""ח והנתה""מ לומדים שרק הבעלים מקבלים ויחזירו לשומר את הקרן ששילם, והש""ך סובר שגם הרמב""ם מודה לתוס' שאם ירצה השומר את הבהמה מקבלנה, והרמב""ם דיבר רק באופן שהשומר עדיין לא שילם אלא אמר הריני משלם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שבועת השומרים שתיקן רב הונא שישבע השומר שהפקדון אינו ברשותו.     1] מתי משביעים אותו?     2]כשקיבלו הבעלים מהשומר את התשלום על הפקדון, האם יכולים אח""כ להשביע אותו?   3] באיזה 2 אופנים לא משביעים אותו?"	"1] שומר שטוען שנאבד או נגנב הפקדון וכיוצ""ב ואשלם את הפקדון, משביעים אותו  שהפקדון לא ברשותו, כי חוששים שנתן בו עיניו - ו""לא תחמוד"" לאינשי בלא דמי משמע להו.                                            2]משביעים. [ודלא כב""ח]               <br>3]א. כשמצוי לקנות בשוק את הפקדון וגם שוה לקנותו, לא משביעים אותו - כי אם הוא שקרן והפקדון נמצא ברשותו, במקום לשקר היה הולך וקונהו בשוק - ורק בפקדון שלא מצוי לקנות בשוק או שלא שוה לקנות אותו חששו שנתן בו עיניו.                                  <br>ב. כשהשומר לא אמר שישלם את הפקדון, לא חשדו בו שהפקדון ברשותו - כי סתם שומרים בחזקת כשרות, ורק כשמציע שישלם, חושדים בו שנתן בו עיניו.[קצוה""ח ונתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר חינם שמר כראוי ונגנב או נאבד לו הפקדון ושילם השומר ובאו עדים ששמר השומר כראוי או שפשע השומר ומחמת פשיעתו נגנב, ואח""כ נמצא הגנב, למי משלם כפל?"	"כששמר השומר כראוי, לכו""ע משלם לבעלים את הכפל - כי הבעלים מקנים את הכפל כשהשומר משלם מכח חיובי שומרים אבל לא כשהשומר היה פטור לשלם ושילם ללא חיוב שומרים.     כשפשע, נחלקו הראשונים, דעת הרשב""א שמשלם לשומר, שיטת הרמב""ם וכך פוסק הש""ך שמשלם לבעלים - כי השומר אשם בגניבה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן רצה/סעיף ב	יש חילוק ביניהם	
